בעולם שטוף הציניות בו אנו חיים, אי אפשר שלא להתרגש מאדם כמו יוהאן ריינקה. בתחילת שנות ה-90׳ הוא התפרנס מעבודה כפועל פשוט בכרמים באזור היין סטלנבוש שבדרום אפריקה, במקביל ללימודי ערב לתואר שני באתיקה סביבתית. ״מהר מאד הבנתי שאין שום קשר בין מה שאני לומד בלילה ובין מה שאני עושה ביום״ הוא מתאר, ״אבל מה שבאמת גמר עליי היו האנשים השחורים שעבדו איתי והיו מבוגרים יותר מההורים שלי. הם מילאו את הבגדים שלהם בעיתונים כדי שלא יהיה להם קר, בשעה שאני לבשתי חליפת גלישה יקרה מתחת לבגדים היקרים שלי. הכרמים נחשבים למרכיב החשוב ביותר בעשיית יין, אבל הכרמים ההם היו ספוגים בחומרי הדברה כימיים. איך זה יכול להיות נכון לחשוף את הפועלים לסביבה רעילה שכזו? ואיך זה צודק לשלם להם בתמורה לעבודתם רק 90 ראנד לשבוע, סכום שלא מאפשר לקיים משפחה?״

בגיל 24, כשהוא עדיין סטודנט לפילוסופיה, יוהאן הרגיש שהידע מטיל עליו אחריות. הוא החליט להוציא את הפועלים עמם עבד מהעוני המתמשך וחסר התוחלת שגזר עליהם האפרטהייד, ולהקים איתם ועבורם מותג יין משלהם. כך מצא עצמו בבנק, עם חבורת פועלים קשי-יום שרבים מהם כלל לא ידעו קרוא וכתוב, מבקש הון התחלתי עבור הפרויקט שלו. המנהל שעמו התייעץ התבונן בו בתימהון, אבל לא הראה לו את הדלת. הוא הקשיב, והתוצאה היתה ׳קורנרסטון׳, בלנד הבורדו הנהדר של יקב ריינקה. ההכנסות מהיין מימנו מגורים, ביטוחי בריאות וקרנות פנסיה לפועלים, ואפשרו רכישת השכלה להם ולילדיהם. ׳קורנרסטון׳ היה גם לאבן הפינה בגישה ההוליסטית של היקב המיוחד הזה, שאחרי 30 שנה של נפתולי דרך הוא היום עסק בר קיימא והיקב הביו-דינמי היחיד בדרום אפריקה. המודל שלו נסמך על עקרון לפיו השלומות (wellbeing) של הטבע ושל האנשים שעובדים בו היא חלק בלתי נפרד מהמרכיבים שחיוניים להצלחת היקב. אנחנו בצ׳ירז שמחים להיות מסוגלים לתמוך בהצלחה זו, וגאים במיוחד להביא לארץ מבחר מהיינות המעולים של ריינקה, יינות שנמצאים בפסגת העשייה האיכותית של דרום אפריקה.

בסוף שנות ה-90׳ יוהאן קיבל לידיו את האחריות על החווה הקטנה בה התגוררה משפחתו מזה כ-10 שנים, אויטציכט (באפריקאנס: פנורמה) שבגבעות פולקאדראיי, מעל סטלנבוש, באזור הקייפ המערבי. 14 ק״מ מהים ובגובה של 300 מ׳, על קרקע גרניט חולית, גולת הכותרת של החווה שנוסדה ב-1863 היה כרם השנין בלאן שלה, שניטע ב-1974 ונמצא ברשימת כרמי המורשת (פרויקט שימור הכרמים העתיקים של דרום אפריקה). בשלב ההתחלתי ההוא יוהאן לא ידע דבר על חקלאות אורגנית או ביו-דינמית. הסלידה העמוקה שחש כלפי חומרי הדברה כימיים הביאה אותו להפסיק להשתמש בהם, צעד שהוביל לקטסטרופה של מזיקים, מחלות וחרקים. יוהאן הבין שכדי להציל את הכרם הוא עומד להזדקק להרבה יותר מאשר כוונות טובות. למזלו הרב הגורל התערב והוא פגש באקראי את ז׳אן מאלהרב (אם אתם במתח וצריכים רמז אפי לעומד להתרחש, פרוש השם בצרפתית הוא עשב שוטה), חקלאית וחלוצת החקלאות הביו-דינמית בדרום אפריקה שחיה בצפון אזור סטלנבוש. ז׳אן אמרה לו: ״אתה לא אורגני. מה שאתה עשית בכרם שלך נקרא הזנחה. חקלאות אורגנית חייבת לבוא עם תכנון והתנהלות מאד מפוקחים״, ושלחה אותו ללמוד על בריאות אדמה והתנגדות טבעית של הכרם. ארבע שנים אחר כך הכרמים שבו לשגשג וב-2008, בבדיקה מעבדתית שערך בתהליך לקבלת אקרדיטציה ביו-דינמית, הסתבר שמגוון החיים בקרקע, נתון שמהווה אינדיקציה לבריאות ועמידות, עלה ב-900%. בהכנסות שהפיק השתמש להגדיל את החווה, אוסף דונם פה ודונם שם, עד שהגיעה לשטחה הנוכחי, 400 דונם שבהם נטועים שנין בלאן, סוביניון בלאן, שיראז וקברנה סוביניון, מהם מפיק היקב את היינות הביו-דינמיים שלו. בנוסף, החווה רוכשת פרי מ-800 דונם שהיא מעבדת בשותפות הדוקה עם חקלאי האזור. ״בלעדי היבול מהשכנים, לא היינו יכולים להבטיח שכולנו נצליח״ ריינקה מסביר. ״יצרנו פה קהילה אורגנית, שיתפנו בידע, עזרנו בשלב ההמרה ואנחנו רוכשים את הפרי הנהדר שהוא התוצאה של התהליך. האדמה בריאה, הכרמים עמידים, והיין האורגני שלנו נגיש. כך אנחנו יכולים להציע אותו במחיר סביר. אני לא פה בשביל כסף. אני פה בגלל האנשים, החיות והחרקים, בגלל ההזדמנות לשאוף ולהגשים את החלומות שהקהילה מציעה לכולם, בלי הבדל גזע, ובשביל השותפות שלנו ביצירת העתיד של הדורות הבאים״.

ביקב, גישת ההתערבות המופחתת של הייננית נושקה דה ווס דוגלת בעיקרון ש׳פחות זה יותר׳. ״כשמתנהלים בשתלטנות מול הטבע באמצעות החומרים ששמים בכרם, אין ברירה וחייבים להוסיף מהם גם ביקב, אך אנחנו בריינקה לא זקוקים לכך״ היא אומרת, ואכן, מאז 2010 זכה היקב בפרסים בינלאומיים רבים ובביקורות מהללות של מבקרי היין בעולם.